סע"ש 38626-08-14

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, תבע פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשות, הפרשי שכר, גמול שעות נוספות ודמי נסיעה. בית הדין פסק לטובת התובעת והורה לנתבעת לשלם פיצויי פיטורים בסך 44,637 ש"ח, גמול שעות נוספות בסך 29,871 ש"ח, דמי נסיעה בסך 6,720 ש"ח, פדיון חופשה בסך 6,507 ש"ח, דמי הבראה בסך 5,116 ש"ח ודמי חגים בסך 8,428 ש"ח, כולם בהפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.9.2014. כמו כן חויב הנאשם בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. התובע טען כי עבד אצל הנתבעת משנת 1995, דבר שבית המשפט אישר, למרות טענת הנתבעת כי בחודש מאי 2005 היו שמונה ימים בלבד ולאחר מכן העסקה רצופה מיוני 2005. בית הדין גם קבע כי התובע פוטר ולא התפטר, ופסק פיצויי פיטורים בהתאם. באשר לתביעה לגמול שעות נוספות, מצא בית הדין כי לא ניתן לאמץ את גרסת התובע והנתבעת בדבר שעות העבודה, והורה לנתבעת לשלם פיצוי חלקי על פי חישובי התובעת. בית המשפט דחה את התביעה להפרשי שכר מינימום, וקבע כי שכרה היומי של התובעת לא ירד מתחת לחלק ה-25 של שכר המינימום. טענותיו של התובע להוצאות נסיעה התקבלו באופן חלקי, שכן בית המשפט מצא כי לא הוכיח את היקף נסיעותיו. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בגין 70 ימי חופשה, וקיבל את חישובי התובעת לגבי דמי הבראה וחגים. לבסוף, פסק הדין פירט את אחריותה של הנתבעת לשלם את הסכומים שנקבעו, יחד עם שכר טרחת עורך הדין, ופירט את זכותה של התובעת לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.