עת"מ 8335/08

תקציר

עניינו נסוב סביב החלטת המשיב לשלול רישיון לישיבת קבע המוחזק על ידי העותרת בישראל, בעקבות קבלת אזרחות בלגית ושהייה ממושכת בבלגיה. לטענת העותר, יליד ישראל, רישיון ישיבת הקבע שלו הוחרם שלא כדין ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. לטענתו, שהותו בבלגיה הייתה זמנית, לצורך לימודים וצבירת ניסיון מקצועי, וכי קבלת האזרחות הבלגית הייתה תוצאה של הליכי הגירושין שלו. זאת ועוד, העותר טוען כי החלטת המשיב מהווה אפליה, ומשווה את עניינו למקרים אחרים בהם הורו בתי המשפט בישראל על השבת זכויות התושבות. מנגד, המשיב מצדיק את הביטול על סמך תקנות המניחות התיישבות מחוץ לישראל, תוך הדגשה כי אזרחותו של העותר לא נרכשה באופן פסיבי אלא דרשה מאמצים אקטיביים. עוד מדגיש המשיב כי לעותר נערך שימוע, דבר התומך אף הוא בחוקיות ההחלטה. בית המשפט מצדד במשיב וקובע כי רישיון ישיבת הקבע של העותר פקע בהתאם לתקנות, שכן הוא שהה מחוץ לישראל למעלה משבע שנים ורכש אזרחות בלגית. טענותיו של העותר בדבר הסיבות לשהותו הממושכת בבלגיה ולקבלת האזרחות לא הוכחו די הצורך. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי מעשיו של העותר עצמו, כגון כניסה לישראל עם אשרת ביקור, מעידים על מודעותו לפקיעת ההיתר. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת המשיב הייתה סבירה ודוחה את העתירה, תוך שהוא מותיר על כנו את שלילת רישיון ישיבת הקבע של העותר. העותר מצווה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.