בג"צ 5009/94

תקציר

העתירה קוראת תיגר על סירוב הרשויות בישראל להעניק לעותר רישיון לייבא בשר קפוא משום שמועצת הרבנות הראשית מסרבת לספק לעותר תעודת כשרות. העותר, המייבא בשר כשר ולא כשר, הגיש בקשה לרישיון יבוא בשר כבשים קפוא, בקשה שנדחתה משום שהרבנות הראשית לא סיפקה לעותר את האישור העקרוני הנדרש. העותר טוען כי הסירוב מבוסס על שיקולים זרים ומבקש צו בית משפט שיחייב את הרבנות הראשית לתת את האישור. בג"ץ קבע כי חוק יבוא בשר קפוא מחייב את הרבנות הראשית לקבוע את מעמד הכשרות של בשר מיובא ולהנפיק תעודת כשרות בהתאם. בית המשפט מצא כי העותרת הסכימה למלא אחר כל הנחיות הרבנות הראשית על מנת להבטיח את כשרותו של הבשר המיובא וכי לא קיים סיכון שהבשר ייפגע במהלך הייבוא. זאת ועוד, מעורבותה של העותרת ביבוא בשר לא כשר לא השפיעה על הבשר הכשר המיובא, מה גם שהמשלוחים היו נפרדים וארוזים כראוי למניעת זיהום. בית הדין הגיע למסקנה כי שלילת האישור עקרונית על ידי הרבנות הראשית התבססה על שיקולים לא ענייניים והורה לרבנות לתת את האישור ולרשויות הרלוונטיות להנפיק את רישיון הייבוא. המשיבים חויבו לשלם את הוצאות העותר.