פש"ר 66257-06-19

תקציר

בית המשפט דוחה את ערעורה של פקפלסט על החלטת נאמן שלא לקבל את תביעת החוב שלה נגד חייב, שכן היא לא הייתה נושה של החייב ולא הגישה תביעת חוב בשמה. החלטת הנאמן מתקבלת גם בנוגע לדחיית תיקון תביעת החוב של אחים עאמר (חברה אחות של פקפלסט) לכלול את פקפלסט כנושה, שכן הוגשה מאוחר מדי וללא הצדקה. זאת ועוד, בית המשפט מסכים עם סיווגו של אחים עאמר על ידי הנאמן כנושה בלתי מובטח, וקובע כי הסכם הפשרה בין אחים עאמר לבין החייב לא בוטל כדין, ולכן המשכנתאות המוזכרות בתביעת החוב בטלות על פי הסכם הפשרה. החלטת הנאמן לדחות את רכיבי החוב הנוגעים לתקופה השנייה מתקבלת אף היא, שכן בית המשפט מסכים כי פקפלסט הייתה צריכה להגיש את תביעת החוב עצמה וכי תשלומים מסוימים ששילמה פקפלסט לצדדים שלישיים אינם ניתנים לתביעות בהליך פשיטת הרגל בשל ידיעתה של פקפלסט על מעשה פשיטת הרגל של החייב. בנוסף, בית המשפט תומך בטענת הנאמן כי המחאות הזכויות המוזכרות בתביעת החוב היו כלליות ולא רשומות, ולכן אינן תקפות כנגד הנאמן. בית המשפט גם נותן תוקף לקביעתו של הנאמן לדחות תביעה לקיזוז, שכן פקפלסט לא הביאה כל ראיה לכך. ככלל, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם לנאמן את הוצאות הנאמן ושכר טרחת עורך דין.