בג"צ 2454/08

תקציר

פרס ישראל מוענק לאזרחי ישראל שהפגינו מצוינות ותרומה יוצאת דופן לחברה בתחומים שונים. זהו הפרס החשוב והיוקרתי ביותר במדינה, המוענק ביום העצמאות. העותרים ביקשו לבטל את ההחלטה להעניק את פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת 2008 לפרופ' זאב שטרנהל, בשל התבטאויותיו השנויות במחלוקת בתקשורת, ובפרט מאמר ב"הארץ" משנת 2001 על המאבק הפלסטיני המזוין וההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. העותרים טענו כי לוועדת הבחירה לא היו המנגנונים המתאימים לבחינת המועמדים והיא לא שקלה מחלוקות ציבוריות סביב המועמדים, וכי דבריו של שטרנהל הפכו אותו ללא ראוי לפרס ממלכתי. המשיבים טענו כי על בית המשפט להתערב באופן צר ביותר בהחלטת שר החינוך ובשיקול דעתה של ועדת הבחירה, הנהנית משיקול דעת רחב ופועלת על בסיס שיקולים מקצועיים. הם הדגישו את אופיו המקצועי בעיקרו של הפרס ואת הסודיות האופפת את פעילות הוועדה, המבטיחה חופש מלחצים שאינם קשורים למעלות מקצועיות. בית המשפט לא מצא שחר בטענות נגד הליך הבחירה וקבע כי הוועדה הייתה מודעת לעמדותיו השנויות במחלוקת של שטרנהל אך עדיין ראתה בו ראוי לפרס על סמך הישגיו המקצועיים ותרומתו לחברה הישראלית. השופטים הדגישו את חשיבותו של חופש הביטוי בחברה דמוקרטית וקבעו כי פרס ישראל צריך להינתן בראש ובראשונה על סמך כישוריהם והישגיהם המקצועיים של המועמדים, ולא על פי הפופולריות או הקונצנזוס שלהם. החשאיות סביב פעילות הוועדה נתפסה כמבטיחה את עצמאותה המקצועית. בית המשפט גם הבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסיקה קודמת (מצנע) שבה התערב בהחלטה להעניק את פרס ישראל, וציין כי המקרה הקודם עסק בעניין מקצועי הקשור לעבודתו של המועמד, ואילו מאמרו של שטרנהל היווה הבעת דעה בשיח הציבורי. השופטים הביעו את גאוותם בפרס ישראל והדגישו כי הכרה בהישגי אזרחי המדינה תורמת לקידום המדינה. הם קיוו שהדיונים המשפטיים על הפרס יתייתרו, והפרס יישאר סמל להערכה הישראלית למצוינות. לפיכך נדחתה העתירה לביטול ההחלטה להעניק לפרופ' שטרנהל את פרס ישראל.