בש"פ 4860/18

תקציר

בתי המשפט החליטו להותיר על כנו את מעצרו של המבקש, צעיר ללא עבר פלילי קודם, עד תום הליכי המשפט נגדו. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה למגורים, גניבה וגניבת רכב. הערכאות הנמוכות יותר קבעו בעבר כי יש די ראיות כדי לתמוך בטענות וכי המעצר מוצדק בשל הסיכון להתנהגות פלילית חוזרת ונשנית מצד המבקש. על החלטה זו הוגש ערעור, אך בית המשפט המחוזי הסכים עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר ולא מצא סיבה לסטות מהמלצת שירות המבחן שלא לשחרר את המבקש. המבקש טען כי ההחלטה שגויה, שנעשה לו עוול וכי היא מהווה אפליה לעומת שותפו ששוחרר. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך ציון נסיבותיו הפרטניות של המקרה והיעדר שאלות משפטיות מהותיות מעבר לאינטרסים האישיים של המבקש. בית המשפט הדגיש את שקילתם הקפדנית של בתי המשפט קמא בעניינו של המבקש ואת המשקל שניתן להמלצת שירות המבחן. השופט הגיע למסקנה כי הבקשה לא הציגה נסיבות חריגות המצדיקות ערעור בגלגול השלישי והותיר על כנו את צו המעצר.