ע"פ 797/81
פסק-דין עליון
תקציר
המשיב הואשם בהעסקת עובדים שלא כדין מבלי לעבור דרך לשכת שירות התעסוקה, עבירה לפי חוק שירות התעסוקה. הן בית הדין האזורי לעבודה והן בית הדין הארצי לעבודה זיכו את המשיב מחמת פגמים בכתב האישום, וקבעו כי לא חלה בו עבירה משום שהעובדים לא זוהו ולא הוכחה זיקה בין המשיב לבין הקרקע בה הועסקו העובדים. המדינה ערערה לבית המשפט העליון וטענה כי כתב האישום כולל פרטים מספיקים וכי זהות העובדים אינה חיונית בשלב זה. בית המשפט העליון הסכים וקבע כי זהות העובדים עשויה להיות רלוונטית בהמשך המשפט, אך אין זו דרישה מוחלטת לכתב האישום. יסודות העבירה, הכוללים את יחסי עובד-מעביד והיעדר שיגור נאות, צוינו דיים. לפיכך, הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית הדין האזורי לעבודה להמשך הליכים. בפסק הדין של בית המשפט העליון הודגש כי כתב האישום עומד בדרישות סדר הדין הפלילי וכי אין לקבוע קביעות מקדמיות על סמך מידת הראיות המספיקות בשלב זה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 797/81 מדינת ישראל נ' רמאדן מצרי, עליון (28.6.1982)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.