ת"א 6013/04

תקציר

התובע, דוד חסון, טען כי רכש דירה מהנתבעים, עיזבונו של שמואל ידיד לוי ז"ל, המיוצג על ידי בנו איתן, ושילם להם למעלה ממחצית התמורה. הנתבעים הכחישו את הטענה וסירבו להכיר בהסכם הרכישה. הדירה שועבדה לבנק לצורך פרויקט בנייה. כאשר ביקש הבנק לפנות את התובעת ולמכור את הדירה בשל חוב הפרויקט, ניסה התובע להתגונן אך הנתבעים הכחישו את ההסכם. בית המשפט בחן שני מסמכים הקשורים לרכישה ומצא כי השני הוא הסכם תקף. טענות הנתבעים בדבר מהימנות המסמכים נדחו מאחר והחתימות הוכחו כאותנטיות. בית המשפט קבע כי התובע שילם למנוח 50,000 דולר והסכום ששולם לבנק באמצעות פשרה, אשר הקטין את חובם של הנתבעים, יכול להיחשב כחלק מתמורת הדירה. כמו כן, נמצא כי לתובע אינטרס משפטי להגן על החזקתו בדירה ותשלומו לבנק לא היה מעשה וולונטרי. כך, על פי הדין הישראלי והדין העברי, הוא היה זכאי להחזר. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע שילם כמעט את מלוא התמורה בסך 89,981 דולר מתוך 92,000 הדולרים המוסכמים והיה חייב לנתבעים רק 2,019 דולר. הנתבעים חויבו לרשום את הדירה ושניים נוספים שנרכשו על ידי התובע על שמו בתוך חמישה חודשים. טענות התובע לקיזוז בגין הפרות לכאורה של הנתבעים נדחו מאחר שלא הביא ראיות. נפסקו לתובע הוצאות משפט בסך 9,000 ₪ אשר קוזזו מהסכום שהוא חייב לנתבעים.