עמ"נ 294/06

תקציר

הערעור מתייחס לחיובי ארנונה במשך שלוש שנים, מ-2004 עד 2006, כאשר עיקר המחלוקת נסובה סביב פרשנות סעיף בצו הארנונה לעיריית תל אביב. המערערת טענה כי מאחר שאין בבעלותה למעלה מ-80% מהנכס, אין לחייבה בגין שטחים משותפים כגון חדר הרחצה, הלובי וחדר המדרגות. עם זאת, הוועדה מצאה כי המערערת וחברות אחרות בעלות זיקה משותפת השתמשו בנכס ללא כל הפרדה תפקודית, ולכן אין לפטור את השטחים המשותפים ממס. לגבי שנת המס 2004 מצאה הוועדה כי תיקון שומת המס על ידי המשיב לא היה חיוב רטרואקטיבי אלא תיקון טעות, שהיה מותר. בשנת המס 2005 היה מקום לקבל את התנגדות המערערת, שכן המשיב לא השיב בתוך פרק הזמן המחייב מבחינה משפטית, שלא הוארך. הוועדה קבעה כי טענת המערערת בדבר הסכם קודם עם המשיב בדבר אי הכללת שטחים משותפים בחיוב המס הייתה מחוץ לתחום שיפוטה. כתוצאה מכך נדחה הערעור לשנים 2004 ו-2006, ואילו הערעור לשנת 2005 התקבל, ללא צו להוצאות. ההחלטה התקבלה ביום 02/05/2007.