סע"ש 55714-11-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב השכר הקובע שהוסכם בין עובד לבין שני נתבעים, קפה לוי ומעסיקו הבא של העובד, גל. העובד טען כי שכרו הקובע לצורך חישוב זכויותיו עמד על 13,164 שקל, ואילו הנתבעים טענו כי הוא נמוך יותר, וציינו כי השכר משקף תשלום עבור עבודה רגילה, שעות נוספות ובונוסים. בית הדין בחן את הראיות שהוצגו וקבע כי הנתבעים לא מסרו לעובד הודעה מוקדמת על תנאי העסקתם, ובכך העבירו את נטל ההוכחה אליהם. הנתבעים לא הצליחו להוכיח את גרסתם לתנאי ההעסקה, כאשר בית הדין קבע כי תלושי השכר שיקפו שכר רגיל בלבד. על העובד חל חוק שעות עבודה ומנוחה, והנתבעים לא ניהלו דוחות נוכחות, דבר שלטענתם היה מיותר שכן העובד היה מנהל במשרת אמון. בית הדין קיבל את גרסתו של העובד לאירועים בנוגע לשעות עבודתו וזיכה אותו בגמול שעות נוספות, תוך חישוב הסכומים המגיעים. לעובד נפסקו 10,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת על תנאי העסקתם, ו-46,124 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות ללא תשלום. כמו כן היה זכאי להפרשי פיצויי פיטורים בסך 10,795 ש"ח ולתוספת של 2,500 ש"ח כפיצוי בגין הלנת פיצויי הפיטורים על ידי הנתבעים. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם 7,042 שקל בגין הפרשי הפקדות לתגמולים, ו-7,000 שקל כפיצוי על אי מסירת תלושי שכר בהתאם לחוק. בנוסף, נפסקו לעובד 15,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכום הכולל, כולל הפרשי הצמדה וריבית, היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. עם זאת, תביעת העובד לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחתה, שכן בית הדין לא שוכנע כי הפיטורים לא היו מוצדקים. על פסק הדין ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום קבלתו.