ת"א 1001-06-21

תקציר

הסכסוך בין התובעת לנתבעים נסוב סביב מספר המחאות שהנפיקו הנתבעים לתובע, הנובעות מהסכם מיום 15.4.2016 בדבר רכישת מניות התובעת בחברה על ידי הנתבעים. הנתבעים טוענים כי ההסכם נחתם תחת כפייה, עושק וחוסר תום לב, ומבקשים לבטלו. עוד הם טוענים כי ההסכם אינו חוקי ואינו מוסרי, ולכן יש לראותו בטל. זאת ועוד, הנתבעים טוענים כי הם פטורים מתשלום הסכומים הנקובים בשיקים בשל היותם "ערבים יחידים". בית המשפט פוסק לטובת התובע מכמה טעמים. ראשית, מאחר שמדובר בתביעת שטר, הצגת ההמחאות עצמן על ידי התובע מהווה ראיה מספקת לקיום עילת התביעה, ונטל ההוכחה מוטל על הנתבעים. שנית, הימנעותם של הנתבעים מהגשת סיכומים בכתב של טענותיהם כמוה כאי התייצבות לדיון, ומאפשרת לטענת התובע לעמוד כמות שהיא. שלישית, טענות הנתבעים בדבר כפייה ועושק אינן נתמכות בראיות. המשא ומתן שקדם להסכם נראה כמשא ומתן עסקי רגיל, וארבעת החודשים שחלפו בין ההתכתבות האחרונה לחתימת ההסכם העניקו לנתבעים מספיק זמן לשקול את האפשרויות העומדות בפניהם ולהתייעץ עם אחרים. בנוסף, הנתבעים לא סיפקו כל חוות דעת רפואית של מומחה שתתמוך בטענתם לחולשה נפשית, ואף לא הוכיחו כי תנאי ההסכם היו גרועים באופן בלתי סביר מהרגיל. בית המשפט דוחה גם את טענות הנתבעים בדבר חוסר תום לב במהלך המשא ומתן ואי חוקיות החוזה, שכן טענות אלה דומות לטענות הכפייה והעושק וחסרות שחר. יתר על כן, טענת הנתבעים כי הם "ערבים יחידים" אינה עומדת על ההגדרה שבחוק הערבות. לסיכום, בית המשפט מורה לנתבעים לשלם לתובע את יתרת הצ'קים בתוך 40 יום, שאם לא כן יוכל התובע לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. הנתבעים אחראים ביחד ולחוד לשכר טרחת עורך הדין של התובעת, בסך 8,000 ₪, שישולם בתוך אותה תקופה של 40 יום.