חדל"ת 2494-10-20

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה בפני בית המשפט מכמה טעמים. ראשית, שגה המבקש בכך שהפנה את הבקשה לנאמן הזמני, שכן נכסי החברה, לרבות הנכס נשוא הבקשה, הועברו לחזקת הרוכש כמפורט בתכנית השיקום הכלכלית. הרוכשת נטלה על עצמה את כל חובות החברה וכעת אין למבקשים כל טענה כלפי הנאמן הזמני. שנית, בית המשפט מערער על סמכותו לדון בבקשה מאחר שהנכס נמכר ואינו נמצא עוד בשליטת הנאמן. מדובר בסכסוך בין צדדים שלישיים, ובית המשפט לחדלות פירעון אינו הגוף המתאים לפקח על מקרה כזה. גם אם לבית המשפט הייתה סמכות לדון בבקשה במסגרת פיקוחו על תכנית ההבראה למשק, אין זו המסגרת הפרוצדורלית המתאימה לבירור. הבקשה גם אינה עומדת בדרישות לפי סעיף 45 לחוק, שכן היא אינה הכרחית לתפקודו היעיל של הנאמן ונראית כמחלוקת עובדתית מורכבת בין צדדים בשוק – בירור העניין באופן זה יפגע בזכויות הפרוצדורליות של בעלי הדין. לבסוף, הטענה כי הפלישה הנטענת לנכס התרחשה תחת משמרתו של הנאמן הזמני אינה נתמכת ומשכך אין עילה מספקת לסעד המבוקש. הבקשה נדחית, והמבקש מופנה לבקש הבהרות בהליך המתאים. אין צו להוצאות, והמזכירות אמורה לשלוח העתקים מההחלטה לצדדים.