ת"א 1775-08-20

תקציר

בית המשפט בחן תביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע על שני ביטויים במכתב ששלחו הנתבעים. הביטוי הראשון, אשר ייחס לתובע קשרים עם גורמים בעירייה, לא נחשב לשון הרע שכן הוא לא ייחס התנהגות עבריינית ולא היה משפיל. הביטוי השני, "תשלום כסף", יכול להתפרש כשוחד או כתשלום בלתי רצוי כדי להניא את הנאשמים ממעשיהם. מאחר שבית המשפט העדיף את הפרשנות שאינה לשון הרע, ולאור ההגנה המוחלטת שמקנה סעיף 13(5) לחוק – שחל במקרה זה – נדחתה התביעה. התובע חויב לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בסך 60,000 ₪. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות במורכבות המיותרת שהציגו הנאשמים ובטענת השוחד הבלתי מבוססת שלהם.