עמ"ה 1059/98

תקציר

המערערת, זינומנטל בע"מ, ערערה על סירובה של המשיבה, PSMG, לאפשר לה לנכות "הוצאות רעיוניות" מסוימות לשנות המס 1990-1992 ו-1994-1996. המערערת מכרה את מוצריה באשראי וטענה כי פער הזמנים בין המכירה לבין התשלום בפועל גרם לה ל"הפסד כלכלי". המערערת טענה כי הפסד זה צריך להיות מוכר לצורכי מס לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה. המשיב דחה את טענת המערערת הן מטעמים פורמאליים והן מטעמים מהותיים. פורמלית, טען המשיב כי למערערת אין זכות לתקן את דוחותיה, במיוחד לאור העובדה שבקשתה התבססה על חישובי היתכנות ולא על טעות עובדתית או משפטית כלשהי בדוחות. מבחינה מהותית טען המשיב כי טענת המערערת אינה מבוססת וכי ההוצאות הנתבעות הן "דמיוניות" ולא "רעיוניות". בית המשפט הסכים עם המשיב בשני הסעיפים. ראשית, המערערת לא הצביעה על טעות כלשהי בדוחותיה ולא פעלה בהתאם לנוהל הנדרש לתיקונם. שנית, בית המשפט מצא כי טענותיה של המערערת בדבר טיב ההוצאות שהוציאה אינן ברורות ואינן עקביות. טענת המערערת כי פער הזמנים בין המכירה לתשלום גרם לה הפסד כלכלי התבססה על מצב חשבונאי המתעלם מגורם הריבית בחובות לטווח קצר בשל חוסר משמעותו. בית המשפט קבע, כי שיטת הדיווח של המערערת, שהתבססה על השיטה המצטברת, כבר הביאה בחשבון את ההפסד הכלכלי שלטענתה נגרם לה. זאת ועוד, מהראיות עולה כי המערערת תמחרה את האשראי שהעמידה ללקוחותיה במחיר העסקה. בית המשפט דחה גם את גרסאותיה האחרות של המערערת בנוגע לגובה ההפסד הנטען וקבע כי ההוצאות שלטענתה לא היו ניתנות לניכוי. לפיכך הערעור נדחה. המערער חויב לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בתוך שבועיים.