רע"א 28/20

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות החיובים של פנגו בגין שימוש באפליקציה שלה לתשלום עבור חניה במסגרת הסדר החניה הלאומי, הכפוף לחוק הגנת הצרכן. סעיף 13ח(ב)(1) לחוק אוסר על עוסקים לגבות תשלום עבור טובין או שירותים בתעריף הקבוע בחוק. שאלת המפתח היא האם האפליקציה של פנגו נופלת לקטגוריה זו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת התובעים, אך פסק הדין בערעור קובע אחרת. פסק דינה של השופטת ברון מתמקד במהות האפליקציה ובנסיבות השימוש בה. לטענתם, האפליקציה אינה רק אמצעי תשלום אלא שירות ייחודי בפני עצמו, שכן היא משפרת משמעותית את הנוחות והיעילות של תשלום אגרות החניה, במיוחד בהשוואה לחלופות שהיו קיימות בעת השקת האפליקציה. פסק הדין בוחן גם את ההקשר החוזי ומוצא כי פיתוח האפליקציה לא היה במסגרת המכרז הראשוני אלא שירות נוסף שאושר על ידי הגורמים הרלוונטיים. מסקנת פסק הדין היא כי אפליקציית פנגו אינה טובין או שירותים שלגביהם נקבע תעריף לצרכן בחוק. במקום זאת, זהו שירות נלווה לשירותי החניה, והחיובים מוצדקים כתמריץ לפיתוח טכנולוגיה חדשה. לפיכך, הערעור מתקבל, החלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת, והבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד פנגו נדחית. השופטים י' עמית וד' מינץ מסכימים עם פסק הדין.