ת"מ 6074-12-10

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיב. טענת המבקשים היא כי שילמו אגרה מופרזת בגין השימוש בשירות המקוון של המשיב. המבקש עיין ברישום דירתו באופן מקוון ולאחר מכן ביקש טיוטה מאושרת של הרישום תוך שעה מרגע הצפייה בו, אך לא הוחזרו לו דמי הצפייה כנדרש בתקנות המקרקעין [אגרות], תשל"ד-1974. המבקשת טענה כי מדובר במקרה של הפרת חובה חקוקה, גניבה ועשיית עושר ולא במשפט, וכי יש לאשר את התובענה הייצוגית להחזר שכר הטרחה המופרז. המשיב טען כי למבקש אין עילת תביעה אישית ולכן אינו יכול לייצג ייצוגית. בית המשפט מצא כי אין לו סמכות לדון בתביעות הנזיקין, אך הוא יכול לדון בתביעה לעשיית עושר ולא במשפט. השאלה המרכזית הייתה האם המבקש השתמש ב"ספק שירותי מידע אלקטרוני" כהגדרתו בתקנות, ולכן יכול היה ליהנות מהאגרה המופחתת. בית המשפט מצא כי עמדת המשיב כי המבקשת לא השתמשה בספק כאמור אינה עולה בקנה אחד עם תכלית התקנה הרלוונטית. לפיכך, אישר בית המשפט את התביעה כתובענה ייצוגית, אך רק עבור מבקשים ששילמו אגרות באמצעות אתר האינטרנט של המשיבה או אתר משרד המשפטים, ולא עבור מי שהשתמשו באתרים אחרים כפי שהוצע על ידי המבקש. השיעור הוגבל למי ששילם שכר טרחה מופרז בתוך שנתיים ממועד הגשת הבקשה. המשיב חויב לשלם למבקש 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.