ע"מ 49967-12-13

תקציר

הערעור הוא על שומת מס שנערכה למערערת לשנת 2009 לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה. המערער פיתח מערכת תוכנה ללא כל קשר לפעילות העסקית הרגילה של חברתו. לקראת סוף שנת 2009 מכר חלק מהזכויות במערכת זו לצד שלישי, ובהמשך מכר חלק נוסף מהזכויות לאותו אדם. לאחר מכן העבירו השניים את זכויותיהם לחברה חדשה בשליטתם המלאה. המשיב העריך את הכנסותיה של המערערת מהמכירה הראשונה כהכנסה מעסק או ממשלח יד, או לחילופין כהכנסה מעסקה אקראית בעלת אופי מסחרי, ושתיהן חייבות במס בשיעור השולי. המערערת טענה כי המכירה הניבה רווח הון החייב במס בשיעור נמוך יותר. בית המשפט הסכים עם המערערת, וקבע כי מכירת הזכויות נעשתה ברמת ההון העצמי ואינה מהווה הכנסה מעסק או ממשלח יד. עוד קבע בית המשפט כי המכירה לא הייתה עסקה אקראית בעלת אופי מסחרי, שכן מדובר במיזם הוני ארוך טווח. יתר על כן, מאחר שהקניין הרוחני יכול לשמש כנכס קבוע ליצירת הכנסה, קבע בית המשפט כי המכירה אינה נופלת תחת סעיף 2(9) לפקודה, הממסה מכירת פטנטים או זכויות יוצרים, אלא נופלת תחת הוראות מס רווחי הון, כנטען על ידי המערערת. לפיכך, הערעור התקבל והכנסות המערערת ממכירת זכויות במערכת חויבו במס בשיעור הנמוך החל על רווח הון. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות משפט, אשר נקבעו על סך של 15,000 ₪.