ע"א 9670/05

תקציר

פסק הדין חושף הכרעה משפטית מורכבת בערעור הנוגע להחזרי מס. בית המשפט קיבל את הערעור, בקובעו כי סעיף 160 לפקודת מס הכנסה אינו חל על המערער, ובכך ביטל חלק ממסקנות הערכאה הנמוכה יותר. עיקר הסוגיה הייתה האם הכספים שנוכו ושולמו למשיב היוו "מס", שכן התשלום בוצע בגין מה שנחשב לדיבידנד אך מאוחר יותר התברר כשגוי. בהסתמך על תקדימים כמו פרשות דניאל שחר וטמפו, הגיע בית המשפט למסקנה שגם מסים ששולמו בטעות עדיין נחשבים למסים. יתר על כן, סעיף 160, שנועד להחזרי מס ששולמו ביתר לנישומים, לא יכול היה להקנות זכויות לצדדים שלישיים כמו המערערת, האחראית לניכוי מס במקור. ההחלטה הדגישה את הניכוי כאמצעי גבייה גרידא, שאינו פוגע בזכויותיו של המערער. יתר על כן, בית המשפט החיל את חוק העושר הכללי, שכן לא היה קיים חוק מס ספציפי להשבת מסים ששולמו ביתר. מסקנה זו מבססת את זכותה של המערערת להחזר, הנגזרת מעקרונות העושר, לצד הפרשי הצמדה וריבית משנת 1984. בית המשפט דחה את טענות המשיב בדבר ניכוי חובות לפי סעיף 170 לפקודה, בקובעו כי לא התקיימה הכנסה חייבת כפי שנפסק על ידי בית המשפט לפירוק. משכך, התקבל הערעור, ובית המשפט הורה כי המשיב יחזיר למערער ריבית שנצברה ויכסה את שכר טרחתו של המערער. השופטים א' פוגלמן וא' פרוקצ'יה הסכימו עם כך, כאשר פרוקצ'יה הותירה פתוחה את שאלת פרשנות תחולתו של סעיף 160 על אירועי מס שבוטלו לחלוטין, תוך הדגשת המצב הייחודי שהוצג במקרה זה.