ת"א 23833-07-20

תקציר

הנתבע ביקש רשות להציג ראיות הסותרות את קביעתה החוקית של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו של התובע. בית המשפט קיבל את הבקשה ונתן לנאשם את הרשות המבוקשת. בפסק הדין נקבע כי ישנם מקרים חריגים בהם מותרת הצגת ראיות הסותרות את קביעת הוועדה הרפואית, ונטל ההוכחה מוטל על התובע. במקרה זה הצליח הנאשם להוכיח כי התקיימו שתי נסיבות חריגות. ראשית, החלטת הוועדה הרפואית התבססה במידה רבה על חוות דעת של רופא פרטי שהעסיק התובע, אשר העניקה לתובע יתרון בלתי הוגן ועלולה לפגוע באובייקטיביות של הערכת הוועדה. שנית, ועדת הערר, שאישרה את הקביעה הראשונית לאחר שהתובע משך את ערעורו, הצביעה במפורש על פגמים בהחלטה הראשונית. נסיבות אלה הצדיקו הצגת ראיות סותרות. התובע חויב בהוצאות המשפט של הנתבע בסך 1,000 ₪.