ע"פ 8009/20

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בפסילת הרכב שיפוטי: 1. **תקן לפסילת שופטים:** - עקרון הליבה המשפטי המסדיר פסילה מבוסס על קיומן של *נסיבות היוצרות חשש ממשי לחוסר משוא פנים*, כמפורט בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. - בתי המשפט טוענים כי *החלטות ביניים או החלטות מקדמיות אינן מצדיקות באופן אוטומטי פסילה*, מכיוון שהן עשויות להיות צעדים פרוצדורליים או הכרחיים במסגרת ההליך השיפוטי הסטנדרטי של בית המשפט. 2. **הערכת היעדר משוא פנים והטיה שיפוטית:** - ההערכה מתמקדת בשאלה האם *קביעות קודמות של השופט "נעולות" או מהוות הטיה איתנה*, מה שיפגע בחוסר משוא פנים. - בתי המשפט מדגישים כי *דעות המתגבשות בשלבים זמניים כפופות לשינויים*, במיוחד בהתחשב בעיקרון ששופטים צריכים להיות פתוחים לשכנוע ולראיות או טיעונים חדשים. 3. **חדשנות וגישה משפטית:** - ההחלטה מדגישה כי *יש לבחון כל מקרה לגופו*, תוך הימנעות מכלל נוקשה לפיו כל החלטת ביניים קודמת פוסלת אוטומטית שופט. - העיקרון ש*הערות הקשורות לתקופת מבחן או ערעור שנאמרו בשלבים פרוצדורליים אינן מצביעות מטבען על הטיה* משקף גישה חדשנית ומגוונת המבקשת לאזן בין יעילות פרוצדורלית לבין הוגנות. - בתי המשפט מכירים בכך ש*בחינת עילות הפסילה כוללת בחינה מעמיקה של אופי והקשר דברי השופט*, במיוחד לאור אזהרות פרוצדורליות ואפשרות להערכה מחודשת. 4. **בקשה למקרה הנוכחי:** - הערעור נדחה מכיוון שבית המשפט מצא כי *ההתייחסויות של השופט בהחלטת עיכוב הביצוע לא הראו דעה "נעולה"* או משוא פנים. - ההנמקה מדגישה כי *אינדיקציות ראשוניות או שיקולים פרוצדורליים אינם עולים לכדי הטיה ממשית*, בתנאי שהשופט מפגין פתיחות לשכנוע וגישה חסרת פניות. לסיכום, ההחלטה תומכת בניתוח *מודע להקשר וספציפי למקרה* לפסילה, ומדגישה כי *הערות פרוצדורליות ביניים, שנאמרו במהלך בחינה שיפוטית רגילה, אינן פוגעות באופן אוטומטי בחוסר משוא פנים שיפוטי*. גישה זו מדגישה הן דבקות עקרונית בהגינות והן התמקדות חדשנית באופי הביטויים השיפוטיים בשלבים פרוצדורליים.