בג"צ 321/60

תקציר

המקרה, לחם חי בע"מ נ' שר המסחר והתעשייה ואח' (בג"ץ 321/60) סובב סביב תרעומת המבקש כלפי מדיניות תמחור החיטה של המשיבים, אותה ראו כבלתי הוגנת ומפלה. המבקשת, בעלת מאפייה, טענה כי מחיר החיטה שמכרו המשיבים היה גבוה באופן בלתי הוגן והשפיע לרעה על עסקיה בעוד מאפיות אחרות נהנו ממחיר נמוך יותר לקמח. עם זאת, פסק הדין, שניתן על ידי הנשיא אולשן, השופט ויטקון והשופט גויטיין, דחה את הבקשה ולא מצא עילה משפטית להתערבות. השופטים הסכימו כי מדובר ביישום מדיניות כלכלית ממשלתית, שחרגה מתחום סמכותו של בית המשפט. הם הדגישו כי בית המשפט לא צריך להתערב בענייני מדיניות המדינה אלא להתמקד במקרים של ביצוע בלתי חוקי, שרירותי או בלתי סביר. במקרה זה, מדיניות התמחור של המשיבים נמצאה כניסיון לגיטימי להסדיר את צריכת החיטה ולמנוע הברחות, ולא כמעשה של אפליה או אבסורד. יתר על כן, השופטים לא השתכנעו מטענת המבקש בדבר מיסוי מוסווה, שכן הפרש המחירים אינו מיטיב רק עם הממשלה וניתן להצדיק אותו בעלויות הטיפול הנוספות. כל שופט הדגיש את גבולות ההתערבות השיפוטית בקביעת מדיניות כלכלית, וקרא לזהירות בהבחנה בין מדיניות לבין יישומה.