ע"פ 4303/06

תקציר

שני ערעורים נדונו באשר לחומרת העונשים שגזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על שני מערערים שהורשעו בהתעללות בקטינים. המערער הראשון, יליד 1977, והמערער השני, יליד 1979, הורשעו שניהם על סמך הודאתם בהתעללות בשלושת ילדיו של המערער הראשון, והימנעותו של המערער השני מלהתערב או לפנות לטיפול רפואי עבור הילדים. העבירות בוצעו בין ספטמבר 2004 לאפריל 2005 וכללו שריפת הילדים, נשיכתם והכאתם כדי להרדים אותם. בית המשפט המחוזי שקל את נסיבותיהם המקלות של המערערים, אך בסופו של דבר נתן עדיפות להרתעה ולהגנה על קטינים, וגזר על שני המערערים שלוש שנות מאסר. המערערים טענו להקלה בעונשם, תוך שימת דגש על רקורד נקי, מאבקים אישיים וחרטה. המערערת הראשונה הדגישה את שיתוף הפעולה המלא שלו עם הרשויות ומעצר הבית, ואילו המערערת השנייה טענה לחוסר אונים וביקשה להקל בגידול ילדיה. עם זאת, תסקיר שירות המבחן לא עודד הקלות, ובית המשפט הותיר על כנו את העונשים, תוך ציון כוונת המחוקק להחמיר בעבירות מסוג זה. בית המשפט הכיר במצב הטרגי וברקע הקשה של המערערים, אך קבע כי מצוקה אינה מצדיקה פגיעה בילדים. המערער הראשון חויב לעבור טיפול תרפויטי במהלך מאסרו, בתקווה שיסייע לבחון את האפשרויות לחידוש הקשר עם ילדיו. שני המערערים נדחו ונדרשו להתחיל לרצות את עונשם ביום 1.11.2006.