מ"ת 47276-04-17
החלטה מחוזי מרכז
תקציר
הכרעת הדין דנה בראיות לכאורה שהציג המבקש (ככל הנראה תובע) בדבר עבירות מרמה והלבנת הון שבוצעו לכאורה על ידי המשיבים. השופט מגיע למסקנה כי יש די ראיות המצביעות על העברת כספים, גם אם הכסף נרשם באופן רשמי בלבד והוחזק בקצרה בחשבונות המשיבים. זאת, בהתבסס על הראיות שאינן שנויות במחלוקת בדבר העברת כספים במרמה לחשבונות הבנק שבשליטת המשיבים. עם זאת, השופטת מציינת כי אין בידי המבקש ראיות מספיקות להוכיח כי המשיבים קיבלו פיזית את הכספים או שלטו בהם, או כי החברות חוו נזק ישיר מההעברה. באשר לעבירת הלבנת ההון, מסביר השופט כי רכיב ההתנהגות והרכיב הנסיבתי של העבירה מתקיימים שניהם. היסוד הנפשי של העבירה מתקיים אף הוא, שכן מעשיהם של המשיבים נועדו להסתיר את מקור הכספים. השופט מדגיש כי עבירת הלבנת ההון אינה מוגבלת לעבירות מקור ספציפיות והיא חלה על כל העבירות המפורטות בחוק הרלוונטי, לרבות זיוף ומרמה. משכך, קובע השופט כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בביצוע העבירות האמורות. עם זאת, היעדר ראיות בדבר קבלתם הפיזית של הכספים על ידי המשיבים והיעדר נזק ישיר לחברות, משמעם כי המבקשת לא ביססה עילה לכאורה ליסודות אלה. פסק הדין מסתיים בכך שהמבקש הוכיח לכאורה עילה לעבירות של קבלת דבר במרמה והלבנת הון, אך נדרשות חקירה וראיות נוספות כדי לבסס את קבלתם הפיזית של הכספים על ידי המשיבים וכל נזק ישיר שנגרם. ההכרעה בשאלת הלבנת ההון שמורה למועד מאוחר יותר.
חקיקה מקושרת
מ"ת 47276-04-17 מדינת ישראל נ' בנימין ברהמי, מחוזי (27.6.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.