תמ"ש 13993/02

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת נזיקין שהגיש אב נגד אמה של בתו, בדרישה לפיצוי בגין מניעת הקשר ביניהם. התביעה הסתכמה ב-30 אלף שקל, מתוכם 25 אלף שקל בגין עוגמת נפש, 1,000 שקל הוצאות נסיעה בימים שבהם האב לא יכול היה לפגוש את בתו ו-4,000 שקל בגין הוצאות משפט מיותרות. לבני הזוג נולדה בת משותפת אך מעולם לא נישאו, ולאחר פרידתם מנעה האם מהאב לראות את בתם. האב טען כי האם הסיתה את הבת נגדו ושיבשה באופן שיטתי את פגישותיהם. מנגד, טענה האם כי האב היה אדיש כלפי בתו ולא התאמץ לראותה. בית המשפט קיבל את טענות האב ומצא את האם אשמה ברשלנות ובהפרת חובה חקוקה, שכן לא צייתה להחלטת בית המשפט בעניין זכויות הביקור. כמו כן, בית המשפט הכיר בעוגמת הנפש שנגרמה עקב ניתוק הקשר והורה לאם לשלם לאב פיצויים בסך 10,000 ₪ בתוספת 250 ₪ הוצאות מיוחדות. השופטת הזכירה גם את תופעת הניכור ההורי, והדגישה את השפעתה השלילית על הילדים ואת הצורך לנקוט צעדים למאבק בה. בסך הכל חויבה האם לשלם לאב 10,250 שקל, בתוספת ריבית והצמדה אם לא ישולמו תוך 30 יום.