בג"צ 1739/21

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה הנוגעת לפינוי מבנה שנבנה בתוך אתר ארכיאולוגי ותחת צו איסור בנייה צבאי. העותר טען נגד צו ההרחקה בטענה לשפיטה עצמית, חוסר גילוי עובדות מרכזיות וחוסר מיצוי הליכים, שכן העתירה הוגשה יום אחד בלבד לאחר שביקשה לבטל את צו ההרחקה. העותרת ערערה גם על אכיפה בררנית של החוק והכחישה קבלת התראות מוקדמות על מעמדו של האתר. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה ממשית להתערבות, והדגיש כי המבנה נעדר היתכנות תכנונית והסרתו משרתת אינטרס ציבורי. המשיבים הדגישו מדיניות המבטיחה אכיפה של חוקי התכנון ושמירה על הסדר הציבורי, ותמכו את עמדתם בתיעוד רב משלב הזיהוי הראשוני של הבנייה ועד לצו הפינוי הסופי. בית המשפט קבע כי העותר לא הביא ראיות מספיקות נגד טענות המשיבים ולא ערער את חזקת התקינות המינהלית. טענותיה הכלליות של העותרת בדבר אכיפה בררנית וציות להנחיות לא היו מספקות. משכך, נדחו שתיהן העתירה והבקשה לצו ביניים. העותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.