עת"מ 26809-11-10

תקציר

העותרת, חברה הפועלת מזה שנים רבות ומעסיקה למעלה מ-2500 עובדים, השתתפה במכרז למתן שירותי ניקיון למתקני המשיבה מס' 1. הצעתה של העותרת הייתה הזולה ביותר, אך ועדת המכרזים החליטה לדחות אותה בשל חשש כי מדובר בהצעת גירעון שתוביל לפגיעה בזכויות עובדים, ותחת זאת קיבלה את הצעתה של המשיבה מס' 2. העותרת טענה כי היה מקום לקבל את הצעתה ולבטל את החלטת ועדת המכרזים. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטת ועדת המכרזים הייתה סבירה וכי לא הייתה עילה להתערב. ראשית, ספק אם החזרת איגרת החוב על ידי ועדת המכרזים יכולה למנוע מהעותרת לטעון לזכייתה, אך בית המשפט לא נדרש להכרעה בסוגיה זו, שכן מצא כי יש לדחות את העתירה לגופה. ועדת המכרזים ביקשה מהעותרת הבהרות בנוגע לתמחור הצעתה וקיימה שימוע, אך מצאה כי ההסברים שניתנו אינם מספקים. העותרת לא מסרה מידע מספרי מפורט על עלות הצעתה, והוועדה קבעה באופן סביר כי לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. בנוסף, הוועדה פסלה באופן סביר את הצעתה של העותרת בשל חשש לפגיעה בזכויות עובדים, שכן נראה כי מחיר ההצעה לא הביא בחשבון מספר רכיבי עלות, לרבות ותק. טענת העותרת כי ועדת המכרזים לא הייתה צריכה לשקול ותק מאחר שלא מדובר בתנאי שצוין במכרז נדחתה, שכן סביר היה שהוועדה תבחן את ההצעה הקונקרטית ואת כדאיותה. בית המשפט דחה גם את טענות העותר בנוגע לחישוב הוותק ומצא כי חישוב הוועדה היה סביר. הסברים וחישובים מאוחרים יותר שהגישה העותרת לאחר דחיית הצעתה לא שינו את מסקנת בית המשפט, מה גם שהם ניתנו בשלב מאוחר והעלו שאלות נוספות. ככלל, החלטת ועדת המכרזים לדחות את הצעתה של העותרת ולקבל את זו של המשיבה מס' 2 נמצאה סבירה, והעתירה לביטולה נדחתה. העותר חויב לשלם 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות למשיב מס' 1 ו-5,000 ₪ למשיב מס' 2.