ת"א 2895/03

תקציר

פסק דין זה עוסק במקרה טרגי של פג, ינון חייק, שנפטר זמן קצר לאחר לידתו. בתביעה נטען כי מותו של ינון נגרם כתוצאה מרשלנות מצד הנתבע, המרכז הרפואי האחראי על הטיפול בו. הטענה המרכזית היא הקשר הסיבתי בין נפילתו של ינון מסולם שקילה לבין מותו לאחר מכן מ-NEC (זיהום מעיים חריף). בעוד רשלנות הנתבע אינה מוכחשת, ההגנה טוענת כי הנפילה לא הייתה תוצאה של הנפילה אלא התרחשות נפרדת. התובעים מציגים חוות דעת מומחים התומכות בקשר הסיבתי העובדתי האפשרי, תוך הדגשה כי מצבו של ינון טרם הנפילה לא הצביע על NEC, והנפילה גרמה לטראומה קשה שהובילה לזיהום. עוד מדגישים מומחי התובעים כי אחותו התאומה של ינון, שסבלה מגורמי סיכון דומים, לא סבלה מ-NEC. מומחי הנתבעת, לעומת זאת, טוענים כי NEC שכיחה בקרב פגים וכי המקרה של ינון היה דוגמה לכך ללא תלות בנפילה. לטענתם, טראומה כגורם ל-NEC בפגים לא הוכחה מדעית וכי ינון הראה סימנים אופייניים למחלה. השופט, לאחר ששקל את חוות דעת המומחים והראיות הרפואיות, פוסק לטובת התובעים. בהדגישו כי נטל ההוכחה מוטל על התובעים, מסיק השופט כי הוכח קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי בין נפילתו של ינון לבין מותו לאחר מכן. בקבלת החלטה זו, השופט מסתמך על סמיכות הזמן בין הנפילה לתחילת NEC, היעדר סימנים קליניים מוקדמים של NEC לפני הנפילה והיעדר חלופות סבירות אחרות. יש לציין כי השופט מתייחס גם להיעדרם של מקרים מתועדים של טראומה המובילה ל-NEC בפגים, אך מסיק ממקרים בהם מעורבים מבוגרים כי קשר סיבתי כזה אפשרי. משכך, קובעת השופטת כי הנתבעת אחראית לפצות את התובעים במלואם על אובדן ילדם באופן טרגי. פסק דין זה מדגיש את יישומם של עקרונות המשפט האזרחי בקביעת קשרים סיבתיים, כאשר השופט מדגיש כי די במאזן הסתברות כדי לבסס קשר סיבתי, גם בהיעדר ודאות מדעית.