ע"א 2629/07

תקציר

בערר שהגיש עו"ד עמי רוזנברג על החלטת בנק דיסקונט לישראל בע"מ ביקש לבטל את צו העיקול הארעי בעילה של היעדר ראיות מהימנות. הנושא המרכזי היה הפרת שלושה הסכמי עמלות על ידי רוזנברג, שבמסגרתם לא העביר את מלוא הכספים שנגבו לבנק, ובמקום זאת שלשל לכיסו חלק מהסכומים. הבנק גילה זאת ועתר למתן צו עיקול זמני, אותו נתן הרשם הנכבד. רוזנברג טען כי הטבלה המציגה את טענות הבנק מכילה טעויות וכפילויות, ולכן נעדרות ראיות מהימנות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הטבלה התבססה על נתונים מהתוכנה של רוסנברג עצמו, מה שערער את טענותיו. הרשם הנכבד, בקיום הצו, איזן בין הנזקים הפוטנציאליים לשני הצדדים ומצא כי זכותו של הבנק לפסק דין גוברת על זכויותיו הקנייניות של רוזנברג, במיוחד נוכח אופי המרמה של מעשיו. יתר על כן, בית המשפט אישר את קיומן של ראיות מהימנות לכאורה התומכות בטענת הבנק. הערעור נדחה, ורוזנברג חויב לשלם לבנק 15 אלף שקל שכר טרחת עורך דין. פסק הדין אישר את צו העיקול הזמני, והדגיש את חומרת מעשיו של רוזנברג ואת זכותו של הבנק להגן על האינטרסים שלו.