ת"א 51848-10-18

תקציר

התובעת, תפן מדיקל, תבעה את הנתבעים, אייזלר מנג'מנט ומספר אנשים וחברות קשורים, בגין הפרה לכאורה של הסכם זיכיון וביצוע מספר עוולות. תפן טענה לזכויות בלעדיות במערכת לייצור מדרסים בהתאמה אישית והעניקה לאייזלר מנג'מנט את זכויות השימוש במערכת זו בישראל. עם זאת, הנתבעים הפרו לכאורה הסכם זה והשתמשו במערכת דומה של חברה אחרת, Sensor Medica. השופט דחה את טענותיה של תפן לאחר שקבע כי הנתבעים לא הפרו את הסכם הזיכיון ולא ביצעו את העוולות הנטענות. ראשית, השופט קבע כי הסכם הזיכיון בוטל בהסכמה הדדית ולכן לא ניתן להטיל על הנתבעים אחריות להפרתו. שנית, גם אם ההסכם היה בתוקף, הוא נחתם רק על ידי הנהלת אייזלר והעומד בראשה, ישראל. לפיכך, לא ניתן להטיל על הנתבעים האחרים אחריות להפרתו. באשר לתביעות הנזיקין, קבעה השופטת כי תפן לא הצליחה להוכיח כי היו לה זכויות בלעדיות במערכת או כי הנתבעים ביצעו איזו מהעוולות הנטענות, לרבות גניבת סודות מסחריים, גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת, רשלנות והפרת חוזה. השופט דחה גם את טענותיה של תפן לפי חוק עשיית עושר ופקודת הנזיקין. ככלל, השופטת הגיעה למסקנה כי הנתבעים לא פגעו בזכויותיה של תפן, והתביעה נדחתה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, בתקווה שימצאו דרך לשתף פעולה בעתיד למרות תוצאות פסק הדין.