תנ"ג 37473-09-12

תקציר

התובע, בעל מניות ובעל אגרות חוב באחזקות, הגיש תביעה נגזרת נגד אחזקות ומנהליה, בטענה להפרת חובת אמונים, חוסר הגינות וחובת זהירות. עם זאת, הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט ניתק את הבעלות של אחזקות בפיתוח, והפך את הבעלות העקיפה של התובעת במניות הפיתוח לבעלות ישירה. הנתבעים טענו כי שינוי זה שולל את זכותה של התובעת להגיש את התביעה הנגזרת וכי יש לדחות את הבקשה. השופט קבע כי החזקתו המתמשכת של התובע במניותיו, אף שהפכה מעקיפה לישירה, אינה שוללת את זכותו לעמוד בתביעה הנגזרת. השופטת ביססה החלטה זו על רציפות המניות הפורמלית והמעשית של התובע, על עילות התביעה שלא השתנו ועל הנסיבות החריגות של חדלות הפירעון. בנוסף, קבעה השופטת כי על אחזקות להישאר משיבה בבקשה לאישור התביעה הנגזרת עד לסיום החקירה, בעוד נושאי משרה ששירתו באחזקות בלבד נדחו מהתביעה. עוד קבע השופט כי התובעת לא נדרשה להגיש מועמדות מחודשת לפיתוח לתפקידה לאחר שינוי הממשל התאגידי, שכן התנגדות הדירקטוריון הנוכחי לתביעה הנגזרת הייתה לכאורה לטובת החברה. לבסוף, דחתה השופטת את בקשת הדחייה על הסף של הנתבעים וקבעה המשך הליכים.