בג"צ 706/80

תקציר

עניינו של פסק הדין במאבק משפטי ממושך בין בני זוג נשואים, העותרת (אישה) והמשיב מס' 2 (בעלה), המנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים בבתי המשפט השונים. המחלוקת המרכזית נסובה סביב דירת בני הזוג, הרשומה על שם הבעל. האישה פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה להוציא צו שימנע מבעלה להיכנס לדירה ותבע מזונות עבור ילדיהם. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתה וקבע כי נאסר על הבעל להיכנס לדירה עד להכרעה בתביעת המזונות. במקביל, בני הזוג התדיינו גם בבית הדין הרבני, כאשר האישה תבעה מזונות עבור עצמה והבעל ניסה להכריז עליה כמורדת. בית הדין הרבני פסק כי אם האישה לא תסכים לחזור לחיות בשלום עם בעלה, יהיה עליה לעזוב את הדירה והבעל יחזיר לעצמו את החזקה. האישה ערערה על החלטה זו לבית הדין הרבני הגדול, ולאחר מכן הגישה עתירה לבג"ץ נגד פסק דינו של בית הדין הרבני ובקשה למתן צו שימנע ממנו לדון בענייניהם הרכושיים של בני הזוג. בג"ץ פסק לטובת האישה. בית המשפט קבע כי בית הדין הרבני אמנם לא התכוון לפסוק בעניין הזכויות הרכושיות, אך היה עליו לכבד את הצו הקיים של בית המשפט המחוזי האוסר על הבעל להיכנס לדירה. על פי עקרון הכבוד ההדדי לבתי המשפט, החלטת בית הדין הרבני הסותר את הוראת בית המשפט המחוזי בעניין תפיסת הדירה התקבלה בחוסר סמכות. כתוצאה מכך, הפך בג"ץ את פסק דינו של בית הדין הרבני ואישר כי הוראת בית המשפט המחוזי עומדת בעינה. בנוסף, חויב הבעל לשלם לאישה הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. השופט י' כהן, השופט מ' בייסקי והשופט מ' כהן הסכימו כולם עם ההחלטה.