רת"ק 5472-03-20

תקציר

בית המשפט מקבל את ערעורה של המערערת, אשר תבעה את המשיב בגין שליחת דברי פרסום בלתי רצויים. קביעתו של בית משפט קמא כי המערער נתן את הסכמתו למשיב לשלוח את הפרסומים מתהפכת. המשיב לא הביא ראיות מספיקות לכך שהסכמת המערער ניתנה כדין. למרות שמסמכיו הפנימיים של המשיב עולה על הסכמתו של המערער, הם לא הוכיחו כיצד ומדוע ניתנה ההסכמה. יתר על כן, הסכמה לחברה אחת אינה מעידה על הסכמה לחברות קשורות. מאחר שהמשיב לא הוכיח את הסכמת המערער, קיים בסיס להורות על פיצוי ללא הוכחת נזק, אשר בית המשפט קובע על סך של 12,000 ₪, בצירוף הוצאות בסך 3,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום. סכום זה מביא בחשבון את טענות המערערת שלא התקבלו במלואן, את הפסקתם המיידית של פרסומים על פי דרישה, ואת המספר הצנוע יחסית של 49 הודעות דוא"ל ומסרונים שנשלחו. הבטוחה מוחזרת למפקיד, ושני הצדדים מקבלים הודעה כי פסק הדין ניתן בהעדרם.