ת"א 12918-11-08

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך רכושי הנוגע לחלקת אדמה בבעלות המנוחה, חירייה מחמוד אבראהים מוסא. התובע, יוסף מחמוד איברהים מוסא, טען כי המנוח העניק לו את הנכס במתנה בשנת 1998, אך מתנה זו מעולם לא נרשמה באופן רשמי. לאחר מותה של המנוחה מכרו יורשיה את הקרקע שבמחלוקת לצד שלישי, סועאד אבו ר'נאס. התובע טען כי המתנה מהמנוח מקנה לו זכויות במקרקעין וביקש לבטל את המכירה לסועאד. עם זאת, השופט דחה את טענת התובע וקבע כי הראיות אינן תומכות בטענה כי המנוח התכוון להעניק לו במתנה את הנכס כולו. השופטת פירשה את התצהיר עליו חתם המנוח בשנת 1998 כמשיב לתובעת רק את הזכויות בנכס שהעניק לה בעבר בשנת 1970, ולא מקנה לה זכויות חדשות. יתר על כן, השופט קבע כי סועאד הייתה רוכשת בתום לב, לאחר ששילמה את מלוא התמורה עבור הנכס ורשמה הערת אזהרה מיד לאחר המכירה. השופט התייחס גם לסוגיית העסקאות המתחרות, תוך שהוא מצטט את סעיף 9 לחוק המקרקעין. לפי סעיף זה, במקרה של עסקאות סותרות, יש עדיפות לעסקה הקודמת, ובלבד שהרוכש השני לא פעל בתום לב. עם זאת, מאחר שהתובעת לא רשמה הערת אזהרה לגבי המתנה הנטענת, וסועאד פעלה בתום לב ושילמה את התמורה, עסקת המכירה המאוחרת לסועאד קיבלה עדיפות. לסיכום, דחתה השופטת את תביעת התובע והורתה לו לשלם את שכר טרחת הנתבעים וסועאד. עוד נקבע בהחלטה כי סועאד, בהיותה תובעת בעצמה, אינה יכולה לתבוע כל סעד מבית המשפט, אך יכולה להמשיך בהעברת הזכויות על שמה עם מילוי דרישות רשם המקרקעין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 21.11.2010.