עפ"ג 22262-05-21

תקציר

המדינה ערערה על גזר דינו של משיב שהורשע בהקמת מעבדה לגידול סם קנאביס מסוכן בדירתו השכורה בחיפה. הערכאה הנמוכה גזרה עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית בסך 20 אלף שקל. המשיב הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שכלל את הקמת המעבדה, רכישת זרעים וכלים וגידול הסם במשך שמונה חודשים. בחיפוש בדירה נתפסו 28 שתילים וארגזים של התוצרת במשקל של כ-15 ק"ג. המדינה טענה לטווח ענישה גבוה יותר, תוך שימת דגש על חומרת העבירה, התכנון הקפדני ופוטנציאל הפגיעה. היא ביקשה להחמיר את עונש המאסר, תוך שהיא מצטטת פסיקה רלוונטית. המשיב, שייצג את עצמו, טען כי התרופה נועדה לצריכה אישית ולשיפור מצב הרוח. הערכאה הנמוכה יותר שקלה את החרטה, ההודאה באשמה, מצבו הרפואי ונסיבות העבודה והמשפחה, וחרגה מטווח הענישה כדי להטיל עונש קצר יותר. עם זאת, המדינה ערערה בטענה שהעונש קל מדי. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הנסיבות, קיבלה חלקית את הערעור והחמירה את עונש המאסר לשישה חודשים, בהתחשב בחומרת העבירה. פסק הדין גם התווה את טווח הענישה הראוי לעבירות מסוג זה, וקבע כי העונש הקונקרטי צריך להתבסס על נסיבות העבריין והעבירה.