ת"א 161/92

תקציר

מדובר בנפגע תאונת דרכים, מיכאל ליכטברון, שעלה לישראל בשנת 1975 ונפטר בשנת 2005. התאונה הותירה אותו משותק ומרותק למוסדות רפואיים. בית משפט מחוזי פסק לו פיצויים בשנת 1998, אשר בוטל חלקית על ידי בית המשפט העליון בשנת 2003, וקבע כי ליכטברון יכול לקבל טיפול בביתו. לאחר מותו נאלץ בית המשפט לחשב מחדש את הפיצויים המגיעים לו. השופט החליט שלא להטיל ריבית עונשית על הנתבעים, תוך חישוב הפיצוי בגין אובדן הכנסות בעבר, והוספת פיצוי בגין "שנים אבודות", ניידות, עזרה לזולת, הוצאות קבורה, נזק לא ממוני והוצאות שנגרמו לאחותו של המנוח. אלה קוזזו חלקית על ידי ניכויים בגין קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי ותשלומים תכופים. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם 359,145 ₪, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, לתובע, שלא היה זכאי למלוא הפיצוי בשל אופי התאונה. פסק הדין ניתן ביום 15.7.2008.