רע"א 3859/07

תקציר

נסוב סביב סכסוך חוזי שעניינו הסכם בין מר נעמן קוואסמי לבין המשיב, במסגרתו היה על קוואסמי לקבל פיצוי כספי בגין הפקעת אדמתו. לאחר שהתברר כי גודל הקרקע הוצג באופן מטעה, ביקש המשיב להפחית את הפיצוי ובסופו של דבר הגיע להסדר עם קוואסמי. עם זאת, קוואסמי לא עמד בהתחייבויותיו במסגרת ההסדר. המבקש, שייצג את קוואסמי במשא ומתן, טען כי הימנעותו של המשיב מנקיטת הליכים משפטיים נגד קוואסמי מנעה את קיום תנאי ההשעיה בהסכם ביניהם ומהווה הפרת תום לב. המבקש תבע את המשיב על יתרת שכר הטרחה שלא שולמה בסך 30,335 דולר, בטענה כי התנהלותו של המשיב עולה כדי הסכמה להפרתו של קוואסמי. בית משפט השלום בירושלים דחה את התביעה, וגם הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחה. לאחר מכן הביא המבקש את התיק בפני בג"ץ, שגם הוא דחה את הערעור. בית המשפט העליון קבע כי המשיבה לא התחייבה לנקוט בהליכים משפטיים נגד קוואסמי וזכותה להסתמך על אי קיום התנאי. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות המבקש לא עוררו שאלות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית אלא היו ספציפיות לנסיבות המקרה, ועל כן בקשת רשות הערעור נדחתה.