ת"פ 10259/08

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות על חוק העתיקות תשל"ח-1978, בהן עבודה ללא רישיון, אי יידוע הרשויות על גילוי עתיקות וסחר בעתיקות. הוא הואשם גם בעבירה של החזקת נשק ללא רשות לפי חוק העונשין. הנתבע טען כי מצא חלק מהעתיקות לפני חקיקת החוק התשל"ח-1978, ואת השאר קנה, מבלי שהמציא קבלות או הוכחות רכישה. השופט בחן ביסודיות את הראיות שהוצגו ומצא כי טענות הנאשם אינן משכנעות ואינן אמינות. הצהרתו של הנאשם כי הפסיק לחפש עתיקות בשנת 1978 לא הייתה אמינה ונתפסה כניסיון להתאים את הגנתו לחוק. השופט דחה גם את בקשת ההגנה לפסול את הודעותיו של הנאשם במשטרה מטעמים פרוצדורליים. באשר לסחר בעתיקות, קבע השופט כי התביעה לא הביאה ראיות מספיקות לפעילות המסחר של הנאשם, אלא רק הראתה כי רכש עתיקות, דבר שאינו אסור על פי חוק. השופט קיבל את עדותו של הארכיאולוג כי הנאשם לא דיווח על עתיקות כנדרש בחוק והחזיק בהן שלא כדין. השופט הרשיע את הנאשם בעבירה של אי הודעה על גילוי עתיקות לפי סעיף 3 לחוק העתיקות תשל"ח-1978, ובעבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין. לנאשם ניתנה זכות ערעור תוך 45 יום.