ע"פ 41151-02-16

תקציר

ערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, שהרשיע את המערער במספר עבירות וגזר עליו עבודות שירות, שני מאסרים על תנאי וצו מבחן. הערעור ערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. המערער הורשע בהחזקת כמות קטנה של קנאביס, ובשתי הזדמנויות שונות התחזה לאדם אחר – אחיו, לעיני שוטרים. הרקע לעבירות היה נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, מצוקתו הנפשית והיותו עריק מצה"ל בעת האירועים. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא ביטל את ההרשעה, בהתחשב בנסיבות ובהמלצת שירות המבחן. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי לא נפלה טעות מהותית בהחלטתו של בית משפט קמא להרשיע את המערער, בהתחשב באופי העבירות ונסיבותיהן. הרשעה נדרשה מטעמי גמול, גינוי והרתעה כללית. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המערער לא הוכיח די הצורך כי ההרשעה תגרום לו נזק קונקרטי, במיוחד בכל הנוגע לסיכויי הקריירה העתידיים שלו. עם זאת, ערכאת הערעור קיבלה חלקית את הערעור על גזר הדין, בשל טעות בגזר דינו של בית משפט קמא ביחס לאחת העבירות. עונש המאסר על תנאי תוקן בהתאם. שאר חלקי המשפט נותרו ללא שינוי.