ה"פ 253/05

תקציר

המחלוקת נסובה סביב שני בניינים, בניין מגורים ומבנה מסחרי, שנבנו על ידי שבדיה חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן: שבדיה) על חלקת קרקע בבעלות המשיבים, במסגרת הסכם קומבינציה. הסוגיות העיקריות שבמחלוקת הן אופן רישום הנכס כבית משותף, הצמדת שטחי הרכוש המשותף לחלקי שוודיה, וכן הפרת הסכם הקומבינציה על ידי שבדיה, לרבות אי תשלום כל הסכומים עליהם התחייבה. המשיבים הגישו בקשה לפירוק שוודיה, אשר נענתה. בהמשך נוספו לדיון נושאים נוספים, לרבות במהלך הליכי הפירוק, כגון תביעת החוב שהגישו המוכרים. בית המשפט קבע כי בקשתם של שבדיה, המפרק והמבקשים לרשום את הבית המשותף על פי התשריט והתקנון המוצע על ידי שבדיה, אינה עולה בקנה אחד עם הסכם הקומבינציה. בית המשפט פירש את ההסכם וקבע כי גג המבנה המסחרי, חדר המדרגות, חדר האשפה והחניה יישארו משותפים לכל היחידות, והורה כי התקנות קובעות את חלוקת ההשתתפות בהוצאות האחזקה והניהול של הגגות בכל בניין. בית המשפט מצא כי שבדיה הפרה את התחייבויותיה העצמאיות בכך שלא הפקידה סכום של 40 אלף דולר להבטחת תשלום המסים, ולא שילמה את מס רווחי ההון ומס הרכוש הנובעים מהעסקה, עוד בטרם בוטל ההסכם על ידי המוכרים. לפיכך היו המוכרים רשאים להשעות את חובתם לאפשר את השימוש בייפוי הכוח לצורך רישום הבית המשותף. בית המשפט הורה לשבדיה להפקיד את הסכום הנ"ל אצל נציג המוכרים, ממנו יוחזרו למוכרים המסים ששילמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן חויבה שבדיה לשלם למוכרים פיצוי בגין השטח החסר, שלא נמסר להם, בסך 63,500 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. לאחר תשלום הסכומים הנ"ל למוכרים, יירשם הבית המשותף על ידי נציג שבדיה, על סמך מסמכים שהוכנו במשותף עם המומחה שמונה על ידי בית המשפט. בית המשפט הורה כי שבדיה תישא במלוא עלות הרישום. המפרק הודיע כי ביכולתו לשלם את הסכומים במלואם מתוך הנכסים שלא נמכרו של שבדיה; לפיכך, ישולם דיבידנד מלא למוכרים. שבדיה חויבה לשלם למוכרים הוצאות כולל שכר טרחת עורכי דין בסך 30 אלף שקל.