ת"א 1783/96

תקציר

התובעת, חברה ישראלית, ייבאה פלטפורמות הרמה מתנייעות המשמשות לתיקון קווי מתח עיליים. הפלטפורמות סווגו באופן שונה על ידי בתי מכס שונים, מה שהוביל לבלבול לגבי מס הקנייה החל. התובעת טענה כי יש לסווג את הרציפים כרכבי מנוף לפי פרק 87.05 לצו תעריף המכס, אשר יהפוך אותם לפטורים ממס קניה. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי יש לסווג את הפלטפורמות ככלי רכב ייעודיים אחרים לפי פרק 87.05, אשר חויב במס קניה בשיעור של 5%. בית המשפט בחן את טיבן, ייעודן ותפקידן של במות ההרמה והשווה אותן למאפייניו של מנוף. נמצא כי מנוף הוא מכשיר להרמה ושינוע של משאות כבדים אנכית ואופקית ומאופיין בקווי מתאר כגון כבלים, גלגלות וכננות. לעומת זאת, במות הרמה נועדו לשאת עובדים למקומות גבוהים לפרקי זמן ארוכים של עבודה ואינן מובילות מטענים. תפקידם שונה מזה של מנוף, והם חסרים את המאפיינים המהותיים של מנוף. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי סופיות ההחלטות המנהליות ודוקטרינת ההשתק אינן חלות במקרה זה. לרשות המכס הייתה הזכות לתקן את החלטתה, והתובעת לא הסתמכה לרעה על הסיווג הראשוני. בנוסף, חוק המסים העקיפים איפשר לרשות לתקן טעויות בתוך תקופה קצובה, שלא פג תוקפן. בעקבות זאת, קבע בית המשפט כי יש לסווג את במות ההרמה לפי פרק 87.05 ככלי רכב ייעודי אחר, החייב במס קניה בשיעור 5%. תביעת התובע להחזר מס רכישה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאות המשפט שלו.