ת"צ 47554-07-20

תקציר

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מר אורן לנצ'נר ומר שלמה לוי, מפעילי "אביה הדיברות", נבחנה לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. התיק התמקד בטענות להפצת פרסומות SMS לא רצויות, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת, האוסר על שליחת פרסומות ללא הסכמתו המפורשת של הנמען ומחייב פרטי התקשרות לביטול הצטרפות. למרות ניסיונות גישור ראשוניים, שלא צלחו, המשיך בית המשפט לנתח את הטענות. המבקשים טענו לקבלה בלתי מורשית של הודעות מרובות המקדמות שירותי הדברה, ללא כל קשר מוקדם עם המשיבים או הסכמה להודעות מסוג זה. המשיבים, שבתחילה לא היו מיוצגים בשל אילוצים כספיים, טענו כי המבקשים, אשר הרבו להתדיין במקרים דומים, פעלו בחוסר תום לב, טענו כי נרשמו מרצונם החופשי כדי לעורר הפרות חוק הספאם כאמור, והעלו טענה לניגוד עניינים בה היה מעורב המבקש מס' 2. עם זאת, בהיעדר ראיות קונקרטיות, מצא בית המשפט כי חזקת אי הידיעה על אי קיום חוק התקשורת לא הופרכה על ידי המשיבים. יתר על כן, טענתם כי לא היו מודעים למפרסמים הפועלים מטעמם נחשבה בלתי מתקבלת על הדעת. משכך, אישר בית המשפט את התובענה הייצוגית כשיטת פתרון יעילה והוגנת נוכח החדירה המשמעותית והנרחבת לפרטיות הנובעת מהודעות שלא התבקשו ושלל כי מצוקה כלכלית פוטנציאלית למשיבים מצדיקה דחייה, שכן טענותיהם למצבם הכלכלי אינן נתמכות. קבוצת התובעים הוגדרה כנמענים שנפגעו באופן דומה מפרסומות בלתי מורשות בשבע השנים האחרונות. לפיכך, נצטוו המשיבים להימנע מפרסום שאינו תואם, עם סעדים מפצים פוטנציאליים או פיצויים לטובת הציבור עבור הקבוצה הנפגעת. כתוצאה מכך, חויבו המשיבים בהוצאות המשפטיות של האישור, דבר המחזק את ההחלטה לקדם את התובענה הייצוגית בשל הלגיטימיות הפרוצדורלית והאינטרס הציבורי להרתיע מפני פגיעה בפרטיות באמצעות פרסומות בלתי חוקיות.