סע"ש 43439-12-19

תקציר

התובע, מורה במקצועו, טען כי פיטוריו מעבודתו בבית הספר הנתבע היו בלתי חוקיים, וטען כי הדבר נבע מגילוי עקבי של עבירות הקשורות לעישון במבנה בפני רשויות שונות. עוד טען כי הפיטורים נבעו מנכותו. הנתבעת טענה כי התובע פוטר בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו וחוסר יכולתו לנהל כיתה, וכן בשל חישוב שגוי של הוותק שלו שגרם לתשלום יתר. בית הדין לא מצא כל הצדקה לטענות התובע, וקבע כי פיטוריו היו כדין. נמצא כי תלונותיו של התובע בנושא העישון טופלו כראוי ולא היה להן קשר לפיטוריו, שנבעו משיקולים פדגוגיים לגיטימיים. כמו כן, בית הדין קבע כי נכותו של התובע לא היוותה גורם לפיטוריו. באשר לתביעתה שכנגד של הנתבעת לתשלום יתר בגין חישובי ותק שגויים, פסק בית המשפט לטובת הנתבעת, וקבע כי התובע שולם ביתר על סמך מידע כוזב או הטעיה מכוונת. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של התובע ובהיעדר חוסר תום לב, דחה בית המשפט את התביעה שכנגד, ולא חייב את התובע להשיב את הסכומים ששולמו ביתר. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, ואילו תביעתו להחזר דמי מנוי לעיתון "מיום ליום" התקבלה באופן חלקי. הנתבע חויב להשיב לתובע סך של 1,176 ₪, בניכוי כל הסכומים שקיבל התובע במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. לבסוף, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות התובעת לאורך כל ההליך, שגרמה לעיכובים, וציינה כי תוצאת התיק מייצגת פער משמעותי בין הסכום הנתבע לבין הפסיקה בפועל.