ע"פ 1339/91

תקציר

בית המשפט העליון אישר את החלטת ערכאה נמוכה יותר, לפיה גבר שאנס את קרובת משפחתו בת ה-14 אשם בעבירת האינוס, לפי סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין. המערער טען כי המתלוננת הסכימה, אך בית המשפט מצא כי הוא ניצל את מצבה הנפשי של הקטינה – היא סבלה מאנורקסיה נרבוזה ואושפזה – ואת הזעזוע והמצוקה הנפשית שלה כדי לספק את תאוותו. המערער, כבן 44, ניצל לרעה את האמון והתלות שהיו לנערה בו. בעוד שהערכאה הנמוכה יותר גזרה עליו שלוש וחצי שנות מאסר, בית המשפט העליון החמיר את העונש לחמש שנים, מתוך הכרה בנזק החמור שנגרם לקטין ובצורך בהרתעה. השופט גולדברג, יחד עם השופטים מלץ וחשין, הדגישו את הטעיה וחוסר היושר של המערער, ואת העובדה שהיה עליו לדעת שהמתלוננת אינה מסכימה. ערעור המדינה על הקלת העונש התקבל אפוא, והמערער קיבל עונש מאסר ארוך יותר.