ת"פ 58567-08-22

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים של תקיפת אשתו, שהייתה גם בת זוגו מזה 30 שנה ואם ארבע בנותיהם. האירועים התרחשו על רקע מערכת יחסים מתוחה על רקע חשדות לבגידה וגרמו לפציעות קלות באישה. יש לציין כי האישה גם הפגינה התנהגות אלימה כלפי הנאשם, שקדמה למעשיו התוקפניים, אם כי היא לא הועמדה לדין. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן והודה בחלקו באירועים. בית המשפט, בהתחשב בנסיבות החריגות, החליט שלא להרשיע את הנאשם, בנימוק של התנהגותה האלימה של המתלוננת והיעדר העמדה לדין נגדה. עם זאת, נמצא כי הדרישה להימנע מהרשעה בדבר ההשפעה על שיקומו של הנאשם לא התקיימה. הימנעותו של הנאשם מלהכיר באחריותו וחוסר התובנה לגבי מעשיו פגעו בפוטנציאל שיקומו. בנוסף, בית המשפט ציין כי חששותיו של הנאשם לגבי השפעת ההרשעה על הקריירה שלו לא היו מבוססים. בית המשפט קבע את טווח הענישה המתאים לעבירות ובסופו של דבר גזר על הנאשם עונש של אי הרשעה. גזר הדין כלל 200 שעות עבודות שירות ומאסר על תנאי: חמישה חודשים בעבירות ושלושה חודשים בעבירות עוון, שניהם מותנים בכך שהנאשם לא יבצע עבירות אלימות נוספות. בית המשפט הורה לנאשם למלא את שעות השירות והסביר את ההשלכות של אי ציות. גזר הדין ניתן בנוכחות הצדדים, עם חלון ערעור של 45 יום לשני הצדדים.