ה"פ 50107-12-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא לגבי אכיפתו של פסק חוץ בישראל, ובפרט פסק דין של בית משפט שוויצרי. הדיון נסוב סביב השאלה האם פסק הדין השוויצרי עומד בתנאים הקבועים בחוק אכיפת פסקי חוץ כדי להיות ניתנים לאכיפה בישראל. המשיבים טוענים כי מספר תנאים אינם מתקיימים, ובהם סמכות השיפוט הבינלאומית של בית המשפט השוויצרי. בית המשפט בוחן את שתי הפרספקטיבות הכרוכות בקביעת סמכותו של בית המשפט השוויצרי: פרספקטיבת הדין הזר ופרספקטיבת הדין המקומי. מבחינת הדין הזר, ברור כי לבית המשפט השוויצרי הייתה סמכות ליתן את פסק הדין על פי הדין השוויצרי. עם זאת, מנקודת המבט של המשפט המקומי, הנקבעת על פי המשפט הבינלאומי הפרטי הישראלי, בית המשפט מגיע למסקנה כי פסק הדין השווייצרי נעדר סמכות. על פי החוק הישראלי, סמכות שיפוט בינלאומית נקבעת באמצעות זיקה למגורים או הסכמה להתדיינות משפטית. המשיבים הינם אזרחים צרפתים ללא קשר מגורים לשוויץ, והם לא הופיעו או הסכימו להתדיין בבית המשפט השוויצרי. לפיכך, בית משפט ישראלי אינו יכול להכיר בסמכות השיפוט של בית המשפט השוויצרי בהתבסס על הדין המקומי. כתוצאה מכך, הבקשה לאכוף את פסק הדין השוויצרי בישראל נדחית, והסגרים הזמניים הקשורים לתיק יוסרו. לבסוף, מצוינת התנהלות המשיבים לאורך כל ההליך, אך לא נפסקו להם הוצאות או שכר טרחה, נוכח ניסיונותיהם להאריך את ההליך. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ותקף החל מיום 1.6.2014.