סע"ש 63136-06-19

תקציר

התובע, שסיפק שירותי שיווק דיגיטלי, תבע את הנתבעת, פוינט, על כך שלא שילמה לו את מלוא הסכום המגיע לו מכוח יחסי עובד-מעביד לכאורה. פוינט טענה כי התובע היה קבלן עצמאי. בית הדין לעבודה קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח קיומם של יחסי עובד-מעביד. מבחן האינטגרציה, מבחן מרכזי בקביעת מצב תעסוקתי, לא התקיים. ההיבט החיובי של המבחן, הבוחן את השתלבותו של העובד במערכת הארגונית הרגילה של המעסיק, לא התקיים, שכן תפקידו של התובע לא היה חלק בלתי נפרד מפעילותה הרגילה של פוינט אלא שירות יוצא דופן. יתר על כן, התובעת לא הייתה מפוקחת או כפופה לפוינט, ואופן התשלום היה באמצעות חשבוניות, דבר המעיד על קשר למתן שירותים. גם ההיבט השלילי של מבחן האינטגרציה, שבדק האם העובד הוא בעל עסק עצמאי, היטיב עם הנתבעת, שכן התובעת סיפקה שירותים באמצעות עסק עצמאי ולא הייתה תלויה כלכלית בפוינט. גם מרבית מבחני העזר לקביעת מצב תעסוקתי לא תמכו בטענת התובע. למרות שחלק מהמדדים הצביעו על יחסי עבודה, בית הדין קבע כי הם גוברים על היעדר מדדים אחרים ודחה את התביעה, תוך שהוא מורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבעים.