פש"ר 24386-07-13

תקציר

בפסק הדין נדחית בקשת הפסילה שהגיש החייב. הנאמנות טענה כי הבקשה משוללת כל יסוד, שכן החייב הגיש באופן עקבי בקשות פסילה סרק ללא בסיס משפטי או עובדתי. בית המשפט בחן את סעיף 77א לחוק בתי המשפט, והדגיש כי יש לפסול שופט רק אם קיים חשש ממשי למשוא פנים, ולא רק בשל חוסר שביעות רצון של בעל דין מהחלטות קודמות. פסקי דין היסטוריים הצביעו על כך שפסילה דורשת יותר מאשר רק חשד של בעל דין וחייבת להיתמך בראיות משמעותיות להטיה אפשרית. פניותיו החוזרות ונשנות של החייב מיחזרו תביעות קודמות שלא צלחו והציגו מצג שווא של הליכים קודמים, לרבות סוגיות הנוגעות לתביעת החוב של בנק מזרחי, הנכס בפתח תקווה ופרטים הנוגעים לבנק הפועלים. חוסר שביעות רצונו לא השווה למשוא פנים ולא סיפק הצדקה חדשה לפסילה. בית המשפט ציין את היסטוריית הערעורים הענפה של החייב, המעידה על מעורבותו המשפטית היזומה, אך הדגיש כי אין בכך כדי להכשיר בקשות פסילה מיותרות, שנראה כי נועדו לעכב הליכים. למרות התנגדויות עיקשות, בית המשפט לא מצא עילה להטיה בתהליך קבלת ההחלטות, ואישר כי ההחלטות מבוססות על יתרונות משפטיים ופסיקות של בית המשפט העליון. בקשות לעיכוב הליכים, שהוגשו לאחר פסילת הפסילה, נדחו אף הן, תוך הדגשת האינטרס הציבורי בקידום התיק ארוך השנים בו מעורבים נושים רבים. לפיכך, המשך ההליכים ללא דיחוי נחשב חיוני.