ע"פ 739/07

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את הסגרתו של אזרח ישראלי, י.א., לארצות הברית, מכוח סעיף 9(א) לחוק ההסגרה. י.א. הורשע שלא בפניו בקליפורניה ב-1989 בשני סעיפי אונס. הוא לא התייצב להקראת גזר הדין ולאחר מכן נמלט לישראל, שם שינה את שמו וקיבל אזרחות. לאחר שמיקומו בישראל אושר בשנת 2004, ביקשה ארה"ב את הסגרתו לצורך מתן גזר הדין. י.ע. טען כי יש לדחות את הסגרתו מכמה טעמים: ראשית, כי העבירה התיישנה על פי הדין הישראלי; שנית, כי יש לדחות תצהיר של סוכן FBI המפרט את המאמצים לאיתורו כעדות שמיעה בלתי קבילה, או לחילופין לזמן את הסוכן לחקירה נגדית; ושלישית, כי הסגרתו תהיה מנוגדת לתקנת הציבור או לאינטרסים חיוניים של מדינת ישראל. ערכאת הערעור הסכימה עם דחיית טענות אלה על ידי בית המשפט המחוזי. באשר לתקופת ההתיישנות, קבעו השופטים כי העבירה לא התיישנה על פי הדין הישראלי, נוכח תחולתו של סעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר השעיית הליכים נגד עבריין נמלט וחידושו עם תפיסתו, ומאמצי החקירה של הרשויות בארה"ב. באשר לקבילות תצהירו של סוכן ה-FBI, קבע בית המשפט כי אמנם המסמך מכיל אלמנטים של עדות שמיעה, אך הדבר מותר על פי דיני ההסגרה, ובקשתו של י.א. לזמן את הסוכן לחקירה נגדית נדחתה בצדק על ידי בית המשפט המחוזי. לבסוף, קבעו השופטים כי הסגרתו של י.א. לא תפגע בתקנת הציבור של ישראל או באינטרסים חיוניים שלה, וטענתו להגנה מפני צדק משוללת כל יסוד, שכן חלוף הזמן נבע מהתחמקותו שלו עצמו מן הצדק. לפיכך נדחה הערעור, שאישר את ההחלטה להסגיר את י.א. לארה"ב.