עע"מ 8696/10

תקציר

הערעור במקרה זה נסב סביב שיטת חישוב הניקוד במכרז, ובפרט קטגוריית העלות, שהחזיקה ב-25% מהציון הכולל. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם להעריך את העלות המוצעת בכללותה או להעריך כל רכיב בנפרד. משרד האוצר והמשיבים תמכו בהערכת קטגוריית העלות בכללותה, ואילו בית המשפט מצא גישה זו פגומה, שכן היא התעלמה מציוני רכיבים פרטניים שנקבעו במפורש בסעיף המכרז. שיטת החישוב של ועדת המכרזים לא תאמה את המשקלים שצוינו, מה שהוביל לעיוות בציוני הרכיבים, כגון הערכת חסר משמעותית של עלויות מסוימות כמו עלות לשעת עבודה. גם הצעתה של המערערת נפלה בשל מניפולציה, בעיקר בכך שהציעה הצעה נמוכה באופן בלתי ריאלי תוך ניצול שיטת החישוב. עם זאת, בית המשפט העליון מצא את הפגמים בהליך המכרזי כה יסודיים ונרחבים, עד כי הוא מצדיק את ביטול המכרז, למרות שהכיר במשאבים הרבים שכבר הושקעו. בית המשפט הדגיש את עליונותה של תחרות הוגנת ועמידה בתנאי מכרז, העולים בקנה אחד הן עם הנורמות המשפטיות המודרניות והן עם העקרונות ארוכי השנים של המשפט העברי של שקיפות ושוויון בהקצאת משאבים ציבוריים. בית המשפט החליט לבטל את המכרז, בקובעו כי חיוני לשמור על טוהר הליך המכרז, גם אם הדבר גורם לאי נוחות מעשית וכלכלית. כתוצאה מכך התקבל הערעור, בוטל המכרז ונפסקו הוצאות מסוימות, תוך הכרה בפגמים משני הצדדים.