בש"פ 2938/05

תקציר

עניינו של המערער הואשם כי תדלק שוב ושוב את רכבו מבלי לשלם ותקף מתדלק, לרבות תקרית עם שוטר מוסווה. בית משפט השלום הכיר בראיות לכאורה נגד המערער ובעילות המעצר. עם זאת, בהתחשב בכך שמעורבים אחרים שוחררו באמצעים חלופיים, החליט בית המשפט כי ניתן לשחרר את המערער גם למעצר בית, בפיקוח אביו, בצירוף תנאים מסוימים. הפרקליטות ערערה על החלטה זו, אך עורך דינו של המערער טען ליחס דומה לזה של שאר הצדדים המעורבים, למרות שהכיר בראיות. סחיטה באיומים, האישום המדובר, היא עבירה חמורה בשל הפוטנציאל שלה להפחיד קורבנות ולשבש את המשפט. עם זאת, גזר הדין אינו עוסק רק במעצר; כל מקרה הוא ייחודי. המערער, שהורשע בעבר רק בהיעדרות לפי חוק השיפוט הצבאי, נשקל למעצר בית, ראוי במיוחד לאור הרקע של אביו כסגן בשירות בתי הסוהר, תוך הבטחת פיקוח אחראי. בית המשפט ציין את מורכבות המקרה, אך הדגיש כי מעצר מונע אינו עונש אלא אמצעי להפחתת הסיכון, שמעצר בית יכול להשיג. לפיכך, ההחלטה הראשונית התקבלה ואפשרה למערער להישאר בתנאים שנקבעו על ידי בית משפט השלום החל מיום 18.3.2005, החל מיום 10.4.2005.